על גילנות והחברה הישראלית

לאחרונה התווסף למדפי הספרייה ספר חדש -
זיקנה בהיכלים של צדק : זקנים וגילנות בפסיקת בית המשפט העליון / ישראל (איסי) דורון , רסלינג (2013).
המושג "גילנות" (Ageism) הוא מושג חדש בעברית, שלא קל להגדירו. במילון "רב-מילים" הוא מוגדר כ"אפליה של אדם בשל השתייכותו לקבוצת גיל מסוימת, בעיקר אפליה לרעה של אוכלוסיית הקשישים ; דעות קדומות וגישה סטריאוטיפית שלילית כלפי קשישים".

תופעת הגילנות אופיינית לחברה המודרנית, המפגינה יחס מזלזל כלפי הקשישים ומקפחת את זכויותיהם בתחומי תעסוקה, שירותים ועוד.
אחת מדמויות המפתח בפיתוח גבולותיו של המושג הוא דר' רוברט בטלר, שהיה המנהל הראשון של המכון הלאומי לזיקנה בארה"ב. בטלר טבע וגיבש באופן רעיוני ותיאורטי את המושג Ageism. אחת ההגדרות הראשונות למושג, הוגדרה בשנת 1975 והיא נקראת "הגדרת בטלר".
היום מושג זה מופיע במילונים ובאנציקלופדיות, וכן מתקיימים מחקרים אקדמיים וכנסים בנושא זה.

כדברי המחבר "גילנות יכולה להיראות כהליך שיטתי של סטריאוטיפיזציה, ואפליה נגד בני אדם שהם זקנים, בדיוק כמו שגזענות ומיננות מבצעים זאת בשל צבע עור ומגדר. לאנשים זקנים יש דימוי של סניליים, נוקשים במחשבה ובהתנהלות, מיושנים בערכיהם וביכולותיהם". המחקרים בנושא זה, נעשים מתוך מגמה וכוונה לשנות את הגישה המפלה כלפי הזקנים בחברה.

בספר מציג המחבר את הדעות הקדומות והגישה המפלה של החברה הישראלית, של הגופים המחוקקים, של הרשויות ושל בתי המשפט בערכאות השונות - כולל בית המשפט העליון, לאנשים המבוגרים בחברה שלנו. בספר מתוארים שישה פסקי דין מרכזיים בתחום הזיקנה שנפסקו ע"י בית המשפט העליון בעשור האחרון בנושאים כגון: הזכות לעבוד, החופש לבחור מקום מגורים, הזכות לקיום בכבוד, מוגבלויות בזיקנה, חובות בני משפחה כלפי הורים סיעודיים, התעללות והזנחה. כל פסיקה משקפת תופעה חברתית בחברה הישראלית. בסוף כל פרק מנתח המחבר באופן ביקורתי את הכרעת בית המשפט ומבליט את הפער בין פסקי הדין לבין ההקשר החברתי הרחב, שבמסגרתו התרחש הסיפור האישי. המחבר מדגיש ומזהיר מפני ה"עיוורון" השיפוטי של בית המשפט ומההשלכות של תופעת הגילנות על החברה הישראלית.