על גילנות והחברה הישראלית

לאחרונה התווסף למדפי הספרייה ספר חדש -
זיקנה בהיכלים של צדק : זקנים וגילנות בפסיקת בית המשפט העליון / ישראל (איסי) דורון , רסלינג (2013).
המושג "גילנות" (Ageism) הוא מושג חדש בעברית, שלא קל להגדירו. במילון "רב-מילים" הוא מוגדר כ"אפליה של אדם בשל השתייכותו לקבוצת גיל מסוימת, בעיקר אפליה לרעה של אוכלוסיית הקשישים ; דעות קדומות וגישה סטריאוטיפית שלילית כלפי קשישים".

תופעת הגילנות אופיינית לחברה המודרנית, המפגינה יחס מזלזל כלפי הקשישים ומקפחת את זכויותיהם בתחומי תעסוקה, שירותים ועוד.
אחת מדמויות המפתח בפיתוח גבולותיו של המושג הוא דר' רוברט בטלר, שהיה המנהל הראשון של המכון הלאומי לזיקנה בארה"ב. בטלר טבע וגיבש באופן רעיוני ותיאורטי את המושג Ageism. אחת ההגדרות הראשונות למושג, הוגדרה בשנת 1975 והיא נקראת "הגדרת בטלר".
היום מושג זה מופיע במילונים ובאנציקלופדיות, וכן מתקיימים מחקרים אקדמיים וכנסים בנושא זה.

כדברי המחבר "גילנות יכולה להיראות כהליך שיטתי של סטריאוטיפיזציה, ואפליה נגד בני אדם שהם זקנים, בדיוק כמו שגזענות ומיננות מבצעים זאת בשל צבע עור ומגדר. לאנשים זקנים יש דימוי של סניליים, נוקשים במחשבה ובהתנהלות, מיושנים בערכיהם וביכולותיהם". המחקרים בנושא זה, נעשים מתוך מגמה וכוונה לשנות את הגישה המפלה כלפי הזקנים בחברה.

בספר מציג המחבר את הדעות הקדומות והגישה המפלה של החברה הישראלית, של הגופים המחוקקים, של הרשויות ושל בתי המשפט בערכאות השונות - כולל בית המשפט העליון, לאנשים המבוגרים בחברה שלנו. בספר מתוארים שישה פסקי דין מרכזיים בתחום הזיקנה שנפסקו ע"י בית המשפט העליון בעשור האחרון בנושאים כגון: הזכות לעבוד, החופש לבחור מקום מגורים, הזכות לקיום בכבוד, מוגבלויות בזיקנה, חובות בני משפחה כלפי הורים סיעודיים, התעללות והזנחה. כל פסיקה משקפת תופעה חברתית בחברה הישראלית. בסוף כל פרק מנתח המחבר באופן ביקורתי את הכרעת בית המשפט ומבליט את הפער בין פסקי הדין לבין ההקשר החברתי הרחב, שבמסגרתו התרחש הסיפור האישי. המחבר מדגיש ומזהיר מפני ה"עיוורון" השיפוטי של בית המשפט ומההשלכות של תופעת הגילנות על החברה הישראלית.

תהליכי החקיקה באנגליה

רוצים לדעת כיצד מתבצעים תהליכי חקיקה באנגליה?

אם התשובה  חיובית, אתם מוזמנים לקרוא רשומה זו וכמובן להיכנס ולקרוא באתר המועצה המשפטית של אנגליה ו-ווילס .

המועצה המשפטית של אנגליה ו-ווילס

The law Commission of England and Wales

כל התהליכים המקדימים לחקיקה באנגליה ובווילס, עד להגשתם  ל - לורד צ'נסלור ,

(תפקיד המקביל לשר המשפטים), מרוכזים בגוף אחד שנקרא "המועצה המשפטית של אנגליה וויילס".

בשנת 1965 הוקמו בממלכה המאוחדת (United Kingdom) , שני גופים מייעצים לקידום רפורמות במשפט:  "המועצה המשפטית של אנגליה ו-וויילס"" Law commission of England-  and Wales" . ו"המועצה המשפטית של סקוטלנד".  מאז הקמתם נוסדו גופים דומים במדינות נוספות בעולם.

המועצה המשפטית היא גוף המעוגן בחוק (גוף סטטוטורי) ובלתי תלוי.  סמכותה נובעת  מחוק 
המועצות המשפטיות  - Law Commissions Act 1965 ; Law Commissions Act 2009 .

המועצה הינה  גוף ציבורי מייעץ, הממומן ע"י משרד המשפטים,  אך מהווה יחידה עצמאית שאינה תלויה במשרד המשפטים.

סמכויות ותחומי הפעילות של המועצה המשפטית

1.       על המועצה המשפטית לבחון ולשקול הצעות לרפורמה ושינויי חקיקה ולוודא שהחוקים והשינויים הוגנים; עדכניים; ניתנים להבנה ועלויותיהם נמוכות ככל האפשר.

2.       על המועצה לפשט את החוקים באופן שיהיה ברור ומובן. כיצד מממשים מטרה זו?

·         קודיפיקציה בתחומי משפט שונים

·         איחוד של כל הצווים,  התקנות וההוראות הקשורים לחוק  מסוים,  תחת אותו חוק, (ללא שינויים בחקיקה).

·         ביטול חקיקה שאינה עדכנית ואינה מתאימה לשינויים  חברתיים וטכנולוגיים שונים.

3.       המועצה משמשת גם כגוף מייעץ למוסדות השלטון בנושאים הקשורים לרפורמות משפטיות ומבצעת  מחקרים השוואתיים במקרה הצורך.

ההצעות לשינויים בחקיקה יכולות להגיע מגופים שונים, (לורד צ'נסלור, הממשלה, המועצה המשפטית וכו').

אבי הרעיון של המועצות המשפטיות הוא  בנג'מין קרדוזו (B. N. Cardozo) - משפטן בולט ושופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. כבר בשנת 1921, הציע קרדוזו להקים ועדה רשמית בלתי תלויה, שתהייה מורכבת משניים עד שלושה אנשי אקדמיה מתחום המשפט.  כוונתו הייתה כי ועדה זו תהייה מופקדת על רפורמות במשפט . כ – 40 שנה לאחר מכן בעקבות רעיון זה, הוקמו שתי המועצות המשפטיות הראשונות:  אחת של אנגליה  ו-ווילס  והשנייה של סקוטלנד.

הרכב המועצה המשפטית

במועצה המשפטית יושבים חמישה חברים קבועים, כולם בעלי הכשרה משפטית. בראש המועצה יושב שופט. המינוי לחברות במועצה הוא לחמש שנים וניתן להאריכו. בנוסף לחברים המכהנים קיימים תפקידים מנהליים, מבצעי מחקרים, מנסחי חוקים ומומחים בתחומי הידע הקשורים לנושא החקיקה.

שיטת העבודה של המועצה

שיטת העבודה של המועצה המשפטית מבוססת על הכנת "ניירות היוועצות" – Consultation papers המכונים גם "נייר ירוק" – Green paper. בנייר עבודה זה מפורטת החקיקה הקיימת, ליקוייה, הצעות לרפורמה ומסקנות זמניות אחרות, שהמועצה הגיעה אליהן.
לפני הכנת הדו"ח הסופי, היא מפרסמת את נייר ההיוועצות, כדי לקבל תגובות והערות. שיטת עבודה זו מאפשרת למומחים ולציבור הרחב להביע את דעתם ולהיות שותפים בתהליך הרפורמה. בתום פרק ההיוועצות וניתוח תגובות הציבור, מגיע השלב הסופי שבו מנוסחת הצעת החוק ע"י נסח חוקים מטעם המועצה המשפטית.

דוחות וניירות ההיוועצות של המועצה משנת 1996 ואילך, מתפרסמים באתר המועצה המשפטית . ניתן לאתרם באתר המועצה עפ"י נושא או השנה בה התפרסם הדו"ח או נייר ההיוועצות.

את פרסומי המועצה מיום הקמתה בשנת 1965 ועד היום, ניתן למצוא באתר המכון בריטי למידע משפטי .

חלק מהפרסומים הנ"ל נמצא בפורמט מודפס ב - ספריית משפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל. 

1.       דוחות המועצה המשפטית -  Law Commission reports, 1979-2006.

2.       ניירות ההיוועצות של המועצה - The Law Commission consultation papers, 1993-2006.

לקריאה נוספת:

1.        אתר האינטרנט של המועצה המשפטית של אנגליה ו-ווילס  

2.        ביטסון, ג'ק (1995) המועצה המשפטית באנגליה. משפט וממשל, ג(1) , 47 – 54.

חושבים עליכם 24/7: אקדמיה מסביב לשעון

הנהלת המסלול האקדמי המכללה למינהל בשיתוף אגודת הסטודנטים והספריות שמחים לבשר על מיזם ניסיוני חדש – אקדמיה מסביב לשעון :

אנו פותחים עבורכם את הספריות 24 שעות ביממה בתקופת הבחינות.

המיזם יתקיים בין התאריכים 17.6.2012 ועד 6.9.2012, למעט שבתות. בימי שישי הספריות תיסגרנה כרגיל בשעה 12:30.

הכניסה בלילה תתאפשר באמצעות כרטיס סטודנט בלבד, ולאחר השעה 21:00 לא יינתנו שירותי השאלה ויעץ.

אנא כבדו את המקום והקפידו על כללי ההתנהגות.



בהצלחה בבחינות!

לרונית באהבה

צוות ספריית משפטים שולח ברכות חמות לרונית בן-צבי, מנהלת הספרייה שפרשה לגמלאות.

אנו מוקירות ומעריכות את פועלך במשך השנים הרבות בהן הצעדת את ספרייתנו קדימה עם רעיונות ותבונה אדירים.

אנו מאחלות לך פרישה מהנה ומשפיעה, ובטוחות שתיצרי לעצמך שגרה מעניינת ויוצרת.

גם זו - עבודה מאתגרת!


בהצלחה והרבה אהבה מכולנו.

חידוש בהצגת אזכורי פסיקה ב- Google Scholar

בידכם פסק-דין אמריקאי ואתם מעוניינים לבחון אזכורים שלו בפסקי דין אחרים -
מצאו את פסק הדין ב- Google Scholar והקישו על Cited by.

רשימת פסקי הדין שתתקבל תמויין עפ"י היקף הדיון בפסק הדין שחיפשתם.
החלטות שדנו בהרחבה בפסק הדין המאוזכר יופיעו לפני פסקי דין שדנו בו במידה בינונית או בקצרה.

בצד פסקי הדין ברשימה יופיע סימול ויזואלי שמעיד על היקף הדיון בפסק הדין המאוזכר:


פס"ד שיש בו אזכור ללא דיון יופיע ברשימה ללא סימון.

חדש בספרייה - ILR בפורמט אלקטרוני

הספרייה למשפטים מעשירה את האוסף הדיגיטאלי שלה, ומוסיפה מאגר חדש שמכיל את הפרסום International Law Reports - ILR

ILR מרכז באופן שוטף ושיטתי פסיקה חשובה בתחום המשפט הבינלאומי - מבתי משפט וטריבונאלים בינלאומיים ופסיקה מדינתית - החל ב- 1919 ואילך, והוא מעודכן 4 פעמים בשנה.

לא עוד חיפוש בכרכים המודפסים שעל מדפי הספרייה. במסך חיפוש אחד ניתן עתה לאתר פסקי דין לפי אזכור, ערכאת שיפוט, צדדים, מילות מפתח ועוד, וכן ניתן לבצע חיפוש חופשי בתקציר או בטקסט המלא של פסקי הדין.

ההחלטות כולן מובאות בשפה האנגלית, גם אם במקורן נכתבו בשפות אחרות.

יצרן תכני המאגר –
Cambridge University Press, on behalf of the Lauterpacht Centre for International Law, University of Cambridge.

הגישה באמצעות Justis, ספק המאגר והפלטפורמה.

מקרקעין - מאגר מידע משפטי חדש בספרייה

מקרקעין הוא מאגר משפטי העוסק בתחומים הבאים: דיני קניין במקרקעין, מיסוי מקרקעין, תכנון ובנייה, מינהל מקרקעי ישראל, שמאות ויזמות.

המאגר מכיל מאמרים, פסקי דין בנוסח מלא בלוויית תמצית, הנחיות והחלטות הרשויות, שפורסמו בכל חוברות כתב העת מקרקעין במשך השנים. כמו כן הוא כולל את כל החקיקה הרלוונטית לתחומי העיסוק של המאגר.

המו"ל - הוצאת "רונן" על פלטפורמה של "חשבים".

שדרוג פרוייקט השו"ת המקוון

פרוייקט השו"ת המקוון מציג ארבעה מרכיבים חדשים שיקלו על החיפוש במקורות הכלולים במאגר:

1. נוספה אפשרות לחיפוש טבלאי, בו ניתן למקד את החיפוש ע"י הגדרת מאפיינים לחיפוש מילים בצורותיהן השונות כולל קידומות וסיומות, הטיות כתיב מלא וחסר.
2. שליטה בגודל הגופן.
3. הצגת ניקוד בעיון בתנ"ך.
4. יצירת וניהול של רשימות אישיות.

להסבר מפורט

חדש בספרייה - מאגר צלטנר

הספרייה רכשה את מאגר המידע צלטנר - חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים על גבי תקליטור. התקליטור מחליף את האוגדנים שהופיעו בעבר בדפוס ומתעדכן דרך קבע.

פרקי המאגר עוסקים בחובת הביטוח, במונחים "תאונת דרכים" ו"שימוש ברכב", בחוזה הביטוח ובחובת המבטח, בזכאות ובאחריות לפיצויים, בזכאותם של חסרי ביטוח, בנזק, במומחים רפואיים ועוד. ניתן למצוא במאגר גם פסקי דין, חקיקה רלוונטית, פרשנויות ומאמרים.

הגישה אל התקליטור מתבצעת מדף מאגרי המידע של הספרייה. בהקשה על הלשונית מאגרים לפי נושא, יש לבחור בנזיקין. לאחר ההזדהות ישל להקיש על תיקיית התקליטורים.

קישור למאגר קיים גם ברשומת הפריט בקטלוג הספרייה.

מעקב ציטוטים ב- Google Scholar

שירות חדש - מעקב ציטוטים - בקרוב ב- Google Scholar.
השירות הושק עד כה באופן ניסיוני, על מספר משתמשים קטן, והוא מאפשר למחברים למדוד ולעקוב אחר ציטוטים למאמרים שפרסמו.
מחבר יכול לנהל פרופיל אישי על ציטוטים למאמריו, ויכול אף ליצור פרופיל פתוח לכול,
שיופיע בתוצאות החיפוש ב- Google Scholar, בעת שיוצב שמו לחיפוש.
פרטים נוספים

חדש במאגר מיסים און ליין

אל מאגר "מיסים" נוסף בימים אלה הטקסט המלא של הספר מיסוי עסקאות בינלאומיות: תכנון מס ליחידים ולחברות מאת אבי נוב.
ספר זה מצטרף לשני ספרים אחרים שכלולים במאגר:
חוק מס ערך מוסף מאת יעקב פוטשבוצקי, ומס ערך מוסף: החוק וההלכה מאת אבי פרידמן.

בכניסה למאגר יש לבחור ב"מדף הספרים".

ניתן לבצע חיפוש אחד על כלל הספרים או על כל ספר בנפרד, או לחילופין להציג את תוכן העניינים של כל אחד מן הספרים,
ולהיכנס לפרק/ים מבוקש/ים.

קורא הספרים האלקטרוניים "עברית"

הספרייה הצטיידה בשני קוראים אלקטרוניים מסוג "עברית-evrit" , שמוטענים בספרי קריאה ומוכנים להשאלה.

בבחירת ספרי הקריאה שיתפנו את הסטודנטים והמרצים למשפטים באמצעות סקר קצר.

עפ"י תוצאות הסקר, ובהתאם למסגרת התקציב שיועדה לכך, נרכשו בשלב הראשון עשרים ושניים כותרים.

הספרים שהגיעו לחמשת המקומות הראשונים הם:
תש"ח של יורם קניוק, סיפור על אהבה וחושך - עמוס עוז, מישהו לרוץ איתו – דויד גרוסמן, לנצח את היטלר – אברהם בורג, לבד בברלין – הנס פאלאדה.

על עברית 1 הוטענו שנים עשר ספרים ועל עברית 2 עשרה. בהערת התוכן שלהם בקטלוג ניתן לבדוק אלו ספרים כלולים בכל אחד מהם.

לחילופין ניתן גם לחפש ספר מסוים, לפי שמו או מחברו, ולקבל מידע לאיזה משני הקוראים האלקטרוניים הוא משויך.

השאלת הקורא האלקטרוני מותנית בחתימה על טופס התחייבות בדלפק ההשאלה.
"עברית" יוצא בהשאלה למשך שבועיים ימים, ללא הארכה.

קצת על נתוני היעץ בספרייה

פעילות דלפק היעץ מתועדת בספרייה באמצעות טופס ממוחשב, שממולא ע"י המידעניות בכל מפגש יעץ. אין לנו כמובן עניין בתיעוד שמי של הפונים, אנו מתעניינים במספר הפניות, בקורסים עבורם נדרש יעץ, בשנת הלימוד של הפונה, בסוג ובנושא שאלת היעץ, ועוד.

כמה נתונים על סמסטר א' :

סה"כ נרשמו 325 מפגשי יעץ

חלוקה לפי שנת לימוד


כמחצית הפניות היו של תלמידי שנה ג' שכותבים סמינריון בשנה זו, המחצית השנייה מתחלקת בין כל השאר.

סוג השאלות

כשני שליש מהפונים נזקקו לעזרה בחיפוש נושאי, חיפוש מורכב שמצריך מיומנויות איתור מידע מתקדמות.
כשליש נזקקו לעזרה באיתור פריטים לפי מראה מקום שהיה מצוי בידם.
הנתון הנמוך יחסית של בקשת עזרה באיתור פריטים לפי מראה מקום מעודד, שכן אנו מאמינים בהדרכה ובהקניית כלים ומיומנויות שיסייעו לסטודנטים במהלך הלימודים ובחיים המקצועיים בעתיד, ואנו משקיעים בכך ממיטב מרצנו. נתינה על מגש של כסף היא עבורנו הדרך הקלה, שאיננה מעידה בהכרח על "שירות טוב".
אולם ייתכן שיש לפרש נתון זה בדרך אחרת שכן, אין וודאות שכל הבקשות לאיתור מראה מקום אכן נרשמו בדלפק היעץ, אולי משום שהצטיירו כשאלות שהתשובה עליהן היא קלה ומהירה. ייתכן אף, ככל שהדבר נוגע לבקשות איתור מיקומם של ספרים, שהשאלות הופנו לדלפק ההשאלה והמענה ניתן שם.

משך מפגש היעץ



למעלה ממחצית ממפגשי היעץ נמשכו עד 15 דקות לכל מפגש.
כשליש מהם נמשכו בין 15-30 דקות לכל מפגש, בכעשירית ממפגשי היעץ נדרש זמן ממושך יותר
והם התארכו מעל 30 דקות.

ואלס להגנת הפרטיות

"הסתכלו מה שקורה לי בדרך,
כל אחד עובר – חוטף – קוטף – קולע לו זר"

כך כתבה נעמי שמר בשירה האלמותי "ואלס להגנת הצומח". אלא שמאז אותם ימים עברו הרבה מים בירדן, ובעידן הטכנולוגי של ימינו אנו חשופים אף יותר. בכל פעולה יומיומית שלנו אנו משאירים אחרינו שובל של מידע, וכל אדם או רשות שלטונית יכולים לעשות בה כרצונם.

מהי הזכות לפרטיות בעידן המידע?
עד כמה אנו יכולים לשלוט בגורל המידע הנאסף על אודותינו?
האם ניתן לשמור על אנונימיות ברשת?
ומה לגבי פרטיות העובד במקום עבודתו?

על טיפולה של מערכת המשפט בסוגיות אלה קראו בספרו החדש של ד"ר מיכאל בירנהק:

מרחב פרטי
הזכות לפרטיות בין מידע לטכנולוגיה

למציאת הספר על המדף חפשו בקטלוג הספרייה

מתלבטים בניסוח או זקוקים להבהרה לשונית?

מילון "רב-מילים" עומד לרשותכם. תוכלו להיעזר בו לקבלת הסבר מלא על מונח (גם על מילים בנטייה, עם כינויים, עם אותיות שימוש וכד'). לבד מהסבר תמצאו בו דוגמאות, מונחים נרדפים, צירופי לשון, ואף אפשרויות חריזה למילה שחיפשתם.
וכן, כן, ניתן להקליד גם מילים באנגלית ולקבל את תרגומן לעברית ולהיפך.
המילון המקוון מתעדכן באופן שוטף, נוספות לו מילים חדשות שהאקדמיה ללשון העברית מחדשת, מונחים טכנולוגיים ואחרים שמתווספים לשפה, וכן שימושים חדשים בלשון הדיבור ובסלנג.
הגישה למילון מדף מאגרי המידע של הספרייה.

הכרות עם משפט האיחוד האירופי

נפנה זרקור לספר מבוא בסיסי להכרות עם משפט האיחוד האירופי.

Essential questions on European Law, בהוצאת Cambridge University Press, נרכש על ידינו כספר אלקטרוני, ונועד לסייע להתמצאות בסבך משפט ה-EU ובהבנת סוגיות היסוד שלו.

הוא כתוב בפורמט של שאלות ותשובות, ומדגיש באותיות בולטות את המושגים החשובים ביותר.
הספר עוסק באספקטים המרכזיים של מוסדות ה- EU , בפעולת הגופים העיקריים בחקיקה האירופית, במוסדות השיפוטיים – (European Court of Justice (ECJ ו-(Court of First Instance (CFI, ובהקשר זה בחשיבותן של זכויות יסוד, וכן בתפקיד האיחוד האירופי בזירה הבינלאומית.

הספר הוא כאמור מבוא בלבד, ואינו תחליף לספרי מחקר בתחום משפט האיחוד האירופי, שמצויים אף הם באוסף הספרייה.

גוגל בסין

על אף ההכרזה של Google בדבר הכוונה לסגור את google.cn, בשל אי נכונות החברה להיענות לדרישת הממשלה הסינית לצנזר את תוצאות החיפוש, מתברר כי Google איננה ממהרת לעזוב את סין.
תחילה ניסתה לנתב אוטומטית את משתמשי google.cn אל מנוע החיפוש הגוגלי בהונג קונג - google.com.hk - שאיננו מצונזר. משצעד זה אף הוא היה בלתי מקובל ע"י הממשל הסיני, נסוגה החברה והודיעה עתה כי תאמץ גישה חדשה לפיה תבוטל ההפניה האוטומטית (redirect) ובמקומה יוצג בדף google.cn לינק אל google.com.hk. אלו שירותי גוגל יישמרו לסינים ב- google.cn ? - שירות תרגום וחיפוש מוסיקה.

כותר: אוסף מאמרים תורניים

בימים אלה נוסף לספרייה מאגר מאמרים בנושאי המשפט העברי.

כותר - מבית היוצר של פרויקט השו"ת - מכיל מאמרים תורניים, מכתבי עת וקבצים תורניים.
במאגר למעלה מ-10,000 מאמרים בטקסט מלא, שפורסמו בין השנים תש"ל - תשס"ג.

במאגר מפתח נושאים מפורט הכולל למעלה מ- 2,400 נושאים.

הספרייה מנוייה עתה על שני מאגרים שונים שנושאים את השם הזהה - "כותר". כותר האחד הוא מאגר הספרים בטקסט מלא של מט"ח ו- כותר האחר הוא מאגר המאמרים התורניים.

בדף "מאגרי מידע" של הספרייה, תוכלו להבדיל ביניהם לפי הזיהוי הבא:

כותר ספרי עיון
כותר: אוסף מאמרים תורניים

הגישה לשני המאגרים מוגבלת לקהילת המסלול האקדמי המכללה למינהל.

Google Scholar E-Mail Alerts

אם חשקה נפשכם לדעת:

* מי מצטט מאמר שלכם

* איזה מאמרים חדשים פרסמו הקולגות

* מי פרסם משהו חדש בנושא שלכם

תוכלו לקבל תשובות לכל השאלות הללו ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם באמצעות שירות העדכונים החדש של Google Scholar.

איך?

בצעו חיפוש ב-Google Scholar בממשק באנגלית והקישו על תמונת המעטפה המופיעה בראש תוצאות החיפוש.

כל שעליכם לעשות הוא להכניס כתובת דוא"ל כלשהי והעדכון יישלח אליכם בכל פעם שנוספים עדכונים למאגר של Google Scholar.

כזכור, Google Scholar מכיל לא רק מאמרים, אלא גם פסיקה אמריקאית. גם על חומרים אלה ניתן להפעיל את שירות העדכון וכך להתעדכן בפסיקה בנושא מסוים, בציטוטי פסיקה וכו'.

בונוס לחברי קהילת המסלול האקדמי: כדאי לכם להיכנס ל-Google Scholar דרך קישור זה, שייתן לכם גם גישה למאמרים שאינם מופיעים באופן חופשי באינטרנט.

ואם משום מה לא נפל לכם האסימון או לא מצאתם מעטפה בשום מקום, תמיד אפשר לפנות אלינו.

ציטוטים מוויקיפדיה בכתבי עת משפטיים – האומנם?

הוויקיפדיה, כידוע, היא אנציקלופדיה הנכתבת ע"י גולשי האינטרנט, ובשל כך מעמדה בעולם האקדמי שנוי במחלוקת.

עד כמה, והאם בכלל, היא מהווה מקור אמין וסמכותי שניתן להסתמך עליו בכתיבה אקדמית?

הטוענים לזכותה סבורים שמידת הדיוק בה אינה נופלת מזו של אנציקלופדיות אחרות, שהיא מהווה דוגמה חיה לעוצמתה של "חוכמת ההמונים", שהערכים בה עוברים עריכה וכי בשל מידת החשיפה שלה לכלל הציבור ניתן לאתר בה טעויות ולתקנן במהירות גבוהה יחסית.

המתנגדים לה טוענים שאין להסתמך עליה בשום אופן ומערערים על סמכות הכותבים ותקפות המידע המצוי בה, מאחר שאין היא עוברת את תהליכי השיפוט המחמיר של העולם האקדמי.

אף על פי כן, מסתבר שציטוטים מהוויקיפדיה מחלחלים אט אט לפסיקה האמריקאית ואף למאמרים בכתבי-עת משפטיים בארה"ב.

מאמרו של דניאל בייקר : Citations to Wikipedia in Law Reviews הוא אחד המאמרים הזוכים בתחרות שנערכה לאחרונה בחסות האגודה האמריקאית לספריות משפטיות וספקית המידע LexisNexis.

את טיוטת המאמר ניתן להוריד מה-SSRN.